בית משפט השלום בוחן את סוגיית הכיסוי הבטוחי של חברה בע"מ על פי הפוליסה לביטוח חבות מעבידים כלפי בעליה, בתביעת נזיקין שהגיש בעליה היחיד של החברה המבוטחת נגד החברה שבבעלותו*.
מאת: עוה"ד ישראל זר אביב
בוקר שבת, מחמוד ג'מל פתח את חנותו העוסקת במכירת חומרי בניין. לכאורה, עוד יום עבודה רגיל.
מחמוד התייצב על הקופה מאחורי הדלפק. לקוחות נכנסו ויצאו וחמשת עובדי החנות שרתו אותם.
לפתע, נשמע צפצוף האזעקה בעוצמה מחרישת אוזניים. גלאי האש התריעו לטלפון של מחמוד : אש!!! מחמוד הבחין בלהבות שפרצו מעל אחד המדפים באזור הצבעים. הוא פעל כמכונה משומנת והורה לאחד מעובדיו ליטול מטף כיבוי אש, על עובד אחר פקד להתיז בצנור המים, אלא שלרוע המזל, באותה העת התרחשה תקלה אזורית ולא היו מים זורמים בברזים.
לא חלפה דקה והדלקה פשטה במהירות – וכל תכולת החנות עלתה בלהבות.
מחמוד צעק לכל הלקוחות ולעובדי החנות לצאת במהירות החוצה ויצא אף הוא. בעודו צופה במפעל חייו העולה באש, שם לב שבנילה, מנהלת החשבונות לא יצאה. מישהו צעק :"בנילה לכודה בגלריה". מחמוד לא היסס וחזר לחנות הבוערת במטרה לחלץ מהלהבות את העובדת הלכודה. ואז אירע פיצוץ עז ולשונות האש אחזו במחמוד. בעודו מליט בידיו את פניו הבוערות, המשיך מחמוד לטפס אל הגלריה. אך בהגיעו הסתבר שבנילה הספיקה לקפוץ מהחלון ולצאת ללא פגע. בשארית כוחותיו, כשכל גופו בוער, התגלגל וקפץ החוצה מהחלון . הוא עוד הספיק ללכת מספר צעדים עד שקרס. מחמוד פונה באמבולנס לבית החולים ושהה בתא לחץ של המחלקה לטיפול נמרץ במשך מספר חודשים. כתוצאה מפציעתו הקשה, איבד מחמוד את כושר העבודה באופן מוחלט למשך שנתיים. הביטוח הלאומי קבע לו נכות צמיתה בשעור 56%.
דוח חקירת שירותי כבאות והצלה קבע את סיבת פרוץ הדלקה : "התעסקות בנוזלים דליקים" ותו לא. הדוח לא ידע לציין מי היה זה שהתעסק באותם הנוזלים .
לאחר שמיצה את זכויותיו לנכות מעבודה מהביטוח הלאומי ומחברת הביטוח כלל לפיצוי אבדן כושר עבודה , פנה לקבלת יעוץ משפטי לבחינת השאלה האם יוכל להיות מפוצה מתוקף הפוליסה לביטוח חבות מעבידים שבבעלות חברתו.
"אין סיכוי" ענו לו בחברת הכשרה וכן יודעי דבר אחרים. אינך זכאי לפיצוי מהסיבות הבאות:
א. התנאי המקדמי לכיסוי כלפי בעל שליטה על פי הפוליסה הוא שהנזק הגופני שנגרם לך צריך שיגרם כתוצאה מרשלנות החברה. ובמקרה זה, הרי החברה זה אתה. אם החברה התרשלה אזי אתה , כמנהלה היחיד הוא זה שהתרשל. והרי קיים חריג בפוליסה לפיו בעל השליטה לא יהיה זכאי לפיצוי אם הוא האחראי לנזק שהביא לפגיעתו. אדרבא, אומרת הכשרה חברה לביטוח, תוכיח שלא התרשלת.
ב. וחוץ מזה, מוסיפה חברת הביטוח, הרי כתוב בפרוש בתנאי הפוליסה שלנו כי הכיסוי לבעל השליטה מותנה בציון שמו של בעל השליטה על גבי דפי הרשימה. ובמקרה שלך – לא היא.
ג. זאת ועוד, הרי בתחילה יצאת מהאש ללא כל פגע . אתה הוא שבחרת לסכן את עצמך ולחזור לתוך החנות הבוערת. יפה שרצית להציל את בנילה אך מדוע חברת הביטוח צריכה לממן את האלטרואיזם שלך.
מחמוד לא אמר נואש ופנה אל כותב המאמר.
הוגשה תביעה משפטית נגד חברת ג. אלחסן כל בו לבניין בע"מ (להלן:"חברת גמל") ונגד המבטחת- הכשרה חברה לביטוח בע"מ. דנה בתביעה כבוד השופטת סגנית נשיאת ביתמ"ש השלום בכפר סבא רחל קרלינסקי.
הטיעונים המשפטיים שהועלו :
- סעיף 39 לפקודת הנזיקין עוסק בהפוך חובת הראיה במקרה של אש: "בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי אש או עקב אש, וכי הנתבע ….הוא תופש המקרקעין או בעל המיטלטלין שמהם יצאה האש – על הנתבע הראיה שלא הייתה לגבי מקורה של האש או התפשטותה, התרשלות שיחוב עליה". לא היה ספק שחברת גמל הייתה המחזיקה במקרקעין. אם כך, לפנינו היפוך חובת הראייה. על חברת גמל בע"מ החובה להוכיח: א. שהאש לא פרצה כתוצאה מהתרשלות מצידה: ב. שמחמוד הוא זה שהתרשל אם במעשה ואם במחדל. ושרשלנותו היא שגרמה לפרוץ השרפה.
- מחמוד ועובדיו העידו שהוא דאג למתווה הבטיחות בעסק. הדריך את העובדים בחברה. הוא הודה שהחזיק חומרים דליקים בעסק, הרי היה מוכר צבע. אך קבע כי כך נהוג בחנויות לחומרי בניין.
- מחמוד טען כי לא יכול להיות שהוא שהתעסק בנוזלים הדליקים מכיוון שהוכח שבעת פריצת השריפה היה מאחורי הדלפק וטיפל בעיניינים כספיים בלבד . מכאן אפשר להניח, קיימות מספר אפשרויות סבירות באשר לזהות הגורם שהתעסק בנוזלים, או שהיה זה עובד אחר ואז חלים על החברה דיני השליחות, או שהיה זה לקוח מבין באי החנות. כך או כך, ובהעדר ידיעה אחרת, רובצת האחריות על החברה למניעת הנזק. כתוצאה מכך – משתמעת רשלנות החברה.
- חברת הביטוח, בהיותה כה משוכנעת בעמדתה, לא טרחה להעיד עדים מטעמה, ובכך לא עמדה בנטל להוכיח כי לא חלה התרשלות של החברה שבגינה היא חבה כלפי מחמוד כעובד לכל דבר.
- באשר לטענה כי הפוליסה אינה מכסה את חבותה הספציפית כלפי מחמוד משום ששמו לא צויין בפוליסה. כאן סוכן הביטוח הוכיח אומץ לב ונאמנות וכלפי לקוחו. הוא טען בעדותו כי אמנם ידע שמחמוד הינו בעל שליטה, וכי התכוון לכלול אותו בכיסוי הביטוחי. אך ייחס את העובדה שלא ציין את שמו בדף הרשימה בכך שבטופס ההצעה חברת הביטוח הכשרה לא טרחה לשאול בפרוש לשמות בעלי השליטה. עוד הוכיח הסוכן כי דרישה דווקנית זו אינה קיימת בחברות ביטוח אחרות ואף לא בפוליסות החדשות של הכשרה עצמה.
- ובאשר לטענה שהתובע הסתכן מרצון כשחזר ונכנס לתוך האש . כב' השופטת קרלינסקי קבלה את טענת התובע כי שלילת הזכויות כלפי מי שבוחר שלא לעמוד מן הצד אלא לחוש להצלת עובדיו, נוגדת את תקנת הציבור. מדיניות זו מצד בתי המשפט תרתיע אנשים להחלץ לעזרת זולתם ונוגדת את הצו ההומני "לא תעמוד על דם רעיך".
כב' השופטת, סגנית הנשיאה רחל קרלינסקי פסקה: "הוכחה ע"י התובע האחריות וחבותן של הנתבעות".
- ת"א 32145-02-18 מחמוד גמל נגד הכשרה חברה לביטוח בע"מ ו ג.אלחסן כלבו לבניין בע"מ.
כותב המאמר ייצג את התובע מר מחמוד גמל בתיק זה.