המזכירה הועסקה במשרדו של עורך הדין במשך כ-15 שנה עד לפיטוריה. בית הדין לעבודה בתל אביב חייב אותו לפצות אותה על פגמים בשימוע, פיצויי פיטורים, הלנת פיצויי פיטורים ופדיון חופשה.

השופטת קרן כהן קיבלה חלקית תביעה שהגישה מזכירתו ומנהלת משרדו לשעבר של עו״ד יורם שפטל. התובעת פוטרה כשנה וחצי טרם יציאתה לגמלאות. בפסק הדין נקבע, בין היתר, כי לא ניתנה לה הזדמנות לשטוח את טענותיה טרם החלטת הפיטורים וכי לא שולמו לה פיצויי פיטורים ופדיון חופשה כדין.

התובעת עבדה במשרדו של עו״ד שפטל בין השנים 1999-2014. בתביעה שהגישה נגדו ב-2015 באמצעות עו״ד רבקה הדר ברבש דרשה התובעת פיצויי פיטורים, פדיון חופשה, פיצוי בגין הפרת חוק הגנת השכר ופיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד. היא הוסיפה שפוטרה מחמת גילה וללא עריכת שימוע כדין ושהיא זכאית לפיצוי בגין התנכלות והעסקה פוגענית.

התובעת סיפרה כי נודע לה על פיטוריה רק כשהנתבע ביקש ממנה להיכנס לחדר הישיבות במשרד מבלי להבהיר לה מה מטרת השיחה. עוד לדבריה, הנתבע מנע ממנה לצאת לחופשה במהלך השנים, אף בתקופות בהן בני משפחתה היו מאושפזים בבתי חולים כך שהיא זכאית לפדיון מלוא ימי החופשה שנצברו לטובתה.

הנתבע, שיוצג על ידי עו״ד עינת גלוסר, הכחיש את הטענות. הוא טען שהנתבעת פוטרה משיקולים ענייניים, ללא קשר לגילה ולאחר עריכת שימוע כדין. לדבריו, לא מדובר בפיטורים ״שנחתו״ על התובעת מכיוון שהיא הייתה מודעת לחוסר שביעות הרצון מיחסי העבודה שלה עם שותפו למשרד.

הוא הוסיף שהיא לא זכאית לתשלום פיצויי פיטורים. לדבריו, התובעת טיפלה במסמכים הקשורים לקרנות הפנסיה והיא הטעתה אותו לחשוב שהוא משלם הפרשות עבור רכיב פיצויי הפיטורים מידי חודש. כמו כן, רק שנתיים לפני סיום יחסי העבודה נודע לו שהוא נושא גם בתשלום ״חלק העובד״ לקרנות הפנסיה בניגוד לסיכום המוקדם ביניהם שלפיו הוא יישא רק בתשלום המעסיק. לטענתו, התובעת זייפה את חתימתו על גבי הבקשה לפתיחת קופת גמל.

״להשחיר את פניה״

השופטת קרן כהן קבעה שנפלו פגמים בשימוע שנערך לתובעת, בין היתר בכך שזומנה לשיחה מבלי שידעה מה מטרת השיחה ומבלי שניתנה לה הזדמנות נאותה להתכונן. כמו כן, לא ניתנה לתובעת הזדמנות לשטוח את טענותיה בפני הגורם המעוניין בפיטוריה – שותפו של הנתבע.

זאת ועוד, התובעת פוטרה בזמן השימוע, לא נוהל פרוטוקול ומכתב הפיטורים שניתן לה היה לקוני ולא פורטו בו הנימוקים לפיטוריה. ״לא שוכנענו כי הנתבע שקל את כל השיקולים הרלוונטיים כאשר קיבל את ההחלטה על פיטורי התובעת, לרבות גילה והסמיכות ליציאתה לפנסיה״, כתבה השופטת בהקשר זה.

עוד נקבע כי התובעת זכאית לתשלום פיצויי פיטורים. השופטת כתבה כי גרסת הנתבע שלפיה התובעת הטעתה אותו לא מתיישבת עם הוראות התשלום עליהן חתם מידי חודש. כמו כן, הוא לא הוכיח שהיא זייפה את חתימתו וניכר שהוא נשא בתשלום ״חלק העובד״ לקרנות בידיעה מלאה.

בנסיבות אלה חויב הנתבע גם בפיצויי הלנת פיצויי פיטורים. השופטת כתבה כי טענות הנתבע בנוגע להטעיה ולזיוף הועלו בדיעבד על מנת להתחמק מתשלום פיצויי הפיטורים ולהשחיר את פני התובעת ״עד כדי האשמתה בביצוע עבירה פלילית של זיוף״. עוד נקבע כי התובעת זכאית לפדיון חופשה.

עם זאת, טענות התובעת לתשלום פיצוי בגין פיטורים מחמת גיל, הפרת חוק הגנת השכר, הפרת חוק מתן הודעה לעובד והעסקה פוגענית – נדחו.

בסך הכל חויב הנתבע לפצות את התובעת ב-332,568 שקל בתוספת הוצאות בסך 1,500 שקל ושכ״ט עו״ד בסך 12,500 שקל.

ב״כ התובעת: עו"ד רבקה הדר ברבש
ב״כ הנתבע: עו"ד עינת גלוסר