תיקון לחוק הכשרות המשפטית מאפשר לכל אדם בגיר להסמיך מראש אדם אחר כאפוטרופוס לגופו או לרכושו אם יגיע למצב בו לא יוכל לקבל החלטות עבור עצמו. מהו ייפוי הכוח המתמשך ומה חשיבותו?

סוכן הביטוח של העידן החדש הינו סוכן ביטוח הוליסטי, ידו בכל מעטפת המגן של המשפחה החל מהחסכונות הפיננסיים  דרך בטוחות למקרה אבדן כושר עבודה, מחלות ותאונות, סיעוד ועוד. סוכן הביטוח אמון על אבטחת היציבות הכלכלית של המבוטח מיום צאתו לגמלאות ועד לדאגה לשאריו לאחר לכתו.

תחום הסיעוד , ענף ביטוח צעיר יחסית , מקיף את ההיבטים הכלכליים של החולה הסיעודי אך אינו  עוסק כלל בדרכים לניהול ענייניו הרכושיים, הרפואיים והאישיים  של החולה הסיעודי במצב של אי קוגניציה בעקבות דמנציה לסוגיה.

לפי נתוני משרד הבריאות שכיחות מחלת הדמנציה נאמדת בכ- 10% מהאוכלוסיה מבני 65 ומעלה. השכיחות עולה עם הגיל לכדי- 15% בגילאי 65-74 ועד כ- 30% בגיל 85 ומעלה. לעיתים נדירות המחלה מתגלה כבר בגילאים צעירים יותר (מתחת לגיל 60).

כיום בישראל, מספר החולים בדמנציה נאמד בכ-150,000 מתוכם 70% חולי אלצהיימר. בשנים הקרובות, עם הזדקנות האוכלוסייה בישראל, מספר הסובלים מדמנציה צפוי לעלות במידה רבה.

חלק לא מבוטל מחולי הדמנציה מלווה ע"י סוכן ביטוח. אך מי מייצג את המבוטח בהיותו דמנטי? החולה הדמנטי מאבד את כשרותו המשפטית וזו עוברת לידי האפוטרופוס הכללי הממנה בד"כ תוך תהליך מורכב  אחד מבני המשפחה כאפוטרופוס .

האם בני המשפחה ממלאים את רצונותיו באשר להמשך החזקתו בחיים בכל מצב? האם הם עושים שימוש ברכושו התואם את מאוויו אותם יכול היה לבטא ולהבטיח בטרם מחלתו?

האם סוכן הביטוח רשאי למלא את הוראותיו של קרוב משפחה  שאינו אפוטרופוס? כיצד ינהג סוכן הביטוח כשמתגלעים חילוקי דעות בקרב בני המשפחה באשר לדרך הטיפול בחולה הדמנטי?

לא אחת נתקל סוכן הביטוח בוויכוח בין בני המשפחה. בעוד האחד מעוניין לממש את הפוליסה הסיעודית  לצורך אישפוז החולה במוסד סיעודי ולהשלים  לשם כך את התקציב החסר ע"י מימוש נכסים של החולה,  מנגד, קרוב משפחה אחר מעוניין להשאיר את החולה בביתו , ומעדיף את שמירת נכסי החולה לצורך עיבוי העיזבון העתידי?

בעבר, אדם בישראל לא היה יכול למנות לעצמו "אפוטרופוס לעתיד" ולקבוע כיצד ועל ידי מי יטופלו ענייניו כאשר הוא עצמו לא יהיה מסוגל לקבל או לבצע החלטות. "כשל משפטי" זה הוביל לכך שסכסוכים בין ילדים בנוגע לסוגיות הקשורות למינוי אפוטרופוס להוריהם הונחו פעמים רבות לפתחן של הערכאות כשבחלק מהמקרים האינטרסים שעלו אל פני השטח היו לאו דווקא דאגה לרווחת ההורים.

גם משמונה אפוטרופוס כדין, היה האפוטרופוס כפוף לסד של פיקוח מצד האפוטרופוס הכללי בהיותו מחויב בדיווחים מסורבלים וקבלת אישור על כל פעולה מהותית שנדרש לבצע.

סוכן הביטוח הסיעודי מקצועי חייב להפנות את תשומת ליבו של המבוטח  לקיומו של הליך חוקי חדש שיבטיח את מימוש רצונותיו אותם הגדיר עוד בהיותו בריא, שימנה לו אפוטרופוס איש מבטחו ובכך יבטיח גם שלום בית מבלי להידרש לסרבול משפטי. זאת, מבעוד מועד ובהליך פשוט  הקרוי "ייפוי כח מתמשך".

תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, שנכנס לתוקף לפני כשנה משנה את התמונה. התיקון בא לתת מענה לאתגר זה ויצר מהפיכה בתחום בדמות ייפוי הכוח המתמשך. כיום, אדם בגיר יכול להחליט מראש כיצד ועל ידי מי יטופלו ענייניו כשהוא לא יהיה מסוגל לעשות כן.

מהו ייפוי כוח מתמשך?

תיקון 18 השווה את המצב המשפטי בישראל לזה שקיים במדינות מערביות רבות. כיום, אדם (המכונה בחוק ״ממנה״) יכול להחליט מיהו האיש או קבוצת האנשים שיקבלו החלטות הנוגעות לגופו או לרכושו בעת הצורך (״מיופי הכוח״). התיקון קובע שכל אדם בגיר בעל כשירות משפטית רשאי לערוך מסמך משפטי שבמסגרתו ימנה מיופה כוח עם סמכויות, הן לגבי רכושו והן לגבי גופו ובריאותו.                                                            .

מסמך ייפוי הכח המתמשך חייב להיערך על ידי עורך דין שהוסמך לשם כך ויש להפקידו במשרדי האפוטרופוס הכללי.

ניתן להבחין בין שני סוגים של ייפוי כוח מתמשך:

ייפוי כוח מתמשך בנוגע לעניינים אישיים – ייפוי כוח הנוגע לעניינים הקשורים לרווחתו של האדם הממנה לרבות בריאותו, מקום מגוריו, צרכיו היומיומיים, עניינים חברתיים, עניינים נפשיים, סוגיות גופניות וכדומה. יודגש כי ניתן למנות גם מיופה כוח לנושאים רפואיים בלבד ("ייפוי כוח מתמשך רפואי").
ייפוי כוח מתמשך בענייני רכוש – ייפוי כוח הנוגע לנכסים, התחייבויות, כספים וכדומה.
החוק קובע כי מיופה הכוח חייב לפעול אך ורק בהתאם להנחיותיו של הממנה במסמך. כמו כן, על מיופה הכח "להיכנס לתפקידו", כלומר, להסכים ולאשר את המינוי בפני עורך דין (אישור הכולל הצהרה שהוא מבין את ההנחיות שהוגדרו).

התיקון גם מגן על הממנה בכך שהוא קובע שמיופה כוח לא יהיה רשאי לפעול בניגוד לחוק או באופן שעלול לפגוע בממנה פגיעה חמורה. בכל מקרה מסוג זה מיופה הכוח חייב לפנות לבית המשפט לקבלת הוראות ספציפיות.

גמישות רחבה בקביעת סמכויות מיופה הכוח

התיקון מעניק לממנה גמישות רחבה בקביעת סמכויותיו ותחומי אחריותו של מיופה הכוח. בין השאר נקבע כי הממנה יכול להחליט כיצד הוא רוצה שהחלטות מסוימות תתקבלנה או להעניק למיופה את מלוא שיקול הדעת.

למשל, הממנה יכול לקבוע שאם יגיע למצב סיעודי הטיפול יינתן לו בביתו או שמעבר לדיור מוגן ייעשה בהתקיים תנאים מסוימים בלבד. הוא אף יכול לרדת לרזולוציות הנוגעות לנושאים ספציפיים כמו אישור למכירת נכסים או הנחיה בדבר שמירת הנכסים במשפחה והשכרתם בלבד.

סוגיה חשובה נוספת המשמשת כ"מטריית הגנה" על הממנה היא קביעת זהותם של "אנשים מיודעים" אשר יקבלו דיווחים ממיופה הכוח באשר להחלטותיו ופעולותיו. כמו כן, הממנה יכול להחליט שהאפוטרופוס הכללי ייפקח על מיופה הכוח במילוי תפקידו.

האם ניתן למנות מספר מיופי כוח?

התיקון לגבי ייפוי כוח מתמשך מכיר בכך שלעתים אדם רוצה למנות לגופו ו/או לרכושו מספר אנשי אמון. במקרים אלה, מומלץ שהממנה יגדיר במפורש את סמכויותיהם ותפקידיהם של מיופיי הכוח וכן יקבע מנגנון לפתרון מחלוקות ביניהם. יודגש שהממנה רשאי למנות מיופה כוח חליפי למקרה שבו מיופה כוח ראשון לא יוכל (או לא יסכים ברגע האמת) למלא את תפקידו.

מתי ייפוי כוח מתמשך נכנס לתוקפו?

החוק מגדיר כי ייפוי כוח מתמשך ייכנס לתוקפו כאשר הממנה ״אינו מסוגל להבין״ בעניין שלגביו נערך ייפוי הכוח.

בעניין זה, הממנה יכול לקבוע בייפוי הכוח כיצד יש לבחון את "הבנתו" (כלומר, איך להגדיר את תנאי כניסת ייפוי הכוח לתוקף). בהעדר קביעה כאמור, ההחלטה תתבסס על חוות דעת מומחה אובייקטיבי אשר תימסר למיופה הכוח.

לסיכום

המגמה כיום היא כי יש לשים את האדם ורצונותיו במרכז. ייפוי הכוח המתמשך משקף מגמה זו ומאפשר לבחור מראש מי יקבל  עבורו בעתיד את ההחלטות החשובות. טוב יעשה סוכן ביטוח מקצועי אם יביא לידיעת לקוחותיו את האפשרות שבידיו לשלוט על גורלו ועתידו אם חלילה יאבד את כושרו לכך.

עוה"ד ישראל זר אביב הינו חבר בית הדין של לשכת סוכני הביטוח וחבר בוועדת הביטוח של לשכת עורכי הדין. מתמחה בדיני נזיקין וביטוח, מוסמך מטעם משרד המשפטים לערוך ייפוי כח מתמשך.