ישראל זר-אביב

עו"ד ומגשר

סיכום ומחשבות עם מכירת עסקי סוכנות הביטוח

ארבעים שנות ביטוח – סיכומו של מסע

מאת ישראל זר אביב, עו"ד, CLU

סיכום זה נכתב במלאת לי 63 שנים אשר מתוכם שרתי במשך 40 שנים את תעשיית הביטוח כסוכן ביטוח.

הצעתי לילדי לקחת ממני את סוכנות הביטוח אך אלה דחו את הצעתי בנימוס.

התקשיתי להבין מדוע. שהרי בזכות הענף יכולתי לגדלם בבית נאה ולהקנות להם השכלה וזוגתי ראתה עולם..

מהעסיס הפרי  הרב שהניבו הפוליסות שמכרתי הרוויתי את משפחתי ואיך הם רואים רק את כתם הפרי?

או אולי הם רואים דברים שלא ראיתי כל השנים האם עצמתי את עיני מראות?

אזרתי אומץ ויצאת למסע אל עברי המקצועי  במטרה לבחון כיצד  התנהל עולם הביטוח על כל ענפיו.  האם  הצדקנו את האמון הרב שקיבלנו מלקוחותינו?   וכיצד נהגו שותפינו  הבכירים בחברות הביטוח ? ומה באשר לאנשים בהם נעזרנו במעגל השני?  השמאים שהופקדו על הערכות הנזק  ,האם  הרופאים שנשבעו להתייצב לעזרת האדם הדווי היו נאמנים לשבועתם? ומה באשר לחוקרים שנשלחו לבלוש אחריהם.

מאוכזב ובוש מהממצאים  יצאתי לבחון  את המעגלים החיצוניים לענף, את מערכת החוקים ואת תפקוד הרגולטורים לדורותיהם.

כששבתי מהמסע הבנתי את ילדי ושמחתי על סירובם לקחת ממני את הפירות האסורים שהצעתי להם.

במאמר זה מוזמנים הקוראים להצטרף אלי למסע  אל כל אחד  מהענפים

 

ענף ביטוח חיים וחיסכון ארוך טווח

התחלתי בעידן פוליסות "המעורב" . אז מכרתי פוליסות עם אפס ערכי פדיון  בשלוש השנים הראשונות ורק לאחר כחמש עשרי שנים זכו לקוחותי לפגוש את הקרן שהושקע. לריבית זכו מתי המעט שהשכילו למשוך עד הסוף.  על גזל זה כיפרה הממשלה אשר הבטיחה  ריבית והצמדה.

המשתתפות ברווחים 72/28 בהם רכשו המבוטחים במחיר של  28% מפרמיות הביטוח  מוצרר ביטוח חיים שלימים הסתבר כי עלותם בפועל אינו עולי על 5%.     ובהמשך, נולדו פוליסות ה"מסלול" עם דמי הניהול של 13% מפרמיה ן 2% מהצבירה., כל אלה  הביאו לאבדן אמון  הציבור בחברות הביטוח ובספקות הרגולטור ביכולת החברות לעמוד מאחורי התחייבותם להבטיח לגמלאים קצבה של כבוד. התנהלות תעשיית הביטוח  הפנסיוני לדורותיה התאפיינה בחוסר ריסון עצמי

1.      חברות הביטוח בהתנהגותן החזירית , הם אשר המיטו על עצמן את חיסול שיטתי של כל אחד מענפי ביטוח החיים והבריאות.

2.       וכך קצרה הדרך למתקפה תקשורתית רבתי וצודקת הקוראת להוציא  את הביטוח הפנסיוני מידי חברות הביטוח .  כשידיהם של חברות הביטוח מגואלות בתאוות בצע אין פלא שאין כל אמון  בטיעונים  כמו – העלייה בתוחלת חיים ושוק פיננסי ללא ריבית ככל שיהיו נכונים.

3.      ענף ביטוח הבריאות .  גם הוא  בתהליך גסיסה.  במקום להציע פתרונות אמיתיים לחולאי המערכת הציבורית העדיפה  התעשייה  למכור לציבור פוליסות  ביטוח שאיש לא יודע לפענח אותן, עם רכיבים מיותרים וכפולים . כך מבוטח שרכש רובד ביטוחי שני בקופת החולים ורובד ביטוחי שלישי בחברת הביטוח מוצא עצמו  קרח מכאן , מכאן ומכאן, ללא כיסוי יעם תשובות מתחכמות.

4.      תעשיית הביטוח מטפחת מערכת שלמה של "מומחים" מטעם . שמאים  המבצעים  הערכות נזק לא ריאליות, רופאים רושמים חוות דעת רפואיות השוללים ממצאים רפואיים שכל הדיוט יכול היה לאבחן, חוקרים המפיקים דוחות חקירה שקריים, ועורכי דין יצירתיים  המומחים בהפיכת המישור לעקוב . כל אחד ואחד מאלה הינו רכיב של מכונה משומנת הבאה לשרת מטרה אחת, להעשיר את קופת חברת הביטוח על חשבון הציבור שחיפש ביטחון.

5.      מערכת המומחים מגבה את ההתנהלות הלא חוקית של אנשי מחלקת התביעות.

·         הפסקת תשלומי  תגמולי אבדן כושר עבודה  ללא כל נימוק ובניגוד לפסיקה.

 

מערכת החקיקה

6.      חוק חוזה הביטוח- מיושן ואינו עוקב אחר שינויי הפסיקה.

7.      לובינג חזק של חברות הביטוח השפיע במשך השנים להשגת פריוולגיות בחקיקה כגון – התיישנות תביעות ביטוח ל 3 שנים ( לעומת 7 שנים).

 

מחדלי הרגולציה

8.      פוליסות מנוסחות באופן לא ברור . ( מהו" אבדן כושר לעבוד בעבודה המתאימה לנסיונו , השכלתו והכשרתו")

9.      ריבוי של לקונות בטוחיות. ראה רשימת חריגים בביטוח צד שלישי לעסק.

10.  תנאי פוליסה מעוותים (העדר זכאות לתגמולי א.כ.ע למי שהיה מובטל ושילם בגין שמירת זכויות).

11.  ניסוח שאלוני הצהרות בריאות בלתי סבירות המשמשים את חברות הביטוח כדי לטעון בהמשך בשלב התביעה-  "אי גילוי".

12.  הפסקת עמלות לסוכנים הנאמנים ללקוחות וגורמים לחברות הביטוח לשלם  להם תביעות. ( א.כ.ע).

13.  אבדן השליטה המתמשך של הרגולציה בחברות הסוררות הביא לתגובות קיצוניות  של הרגולטור  וזה חותך בבשר החי בסדרה של החלטות . החברות זועקות חמס אך אין להם לבוא בטענות אלא אל עצמן על שלא השכילו לפתח מערכת בקרה של ריסון עצמי.

14.

 

מערכת המשפט

15.  מערכת משפטית אמורה להוות שומר הסף אשר ימנע את הפרת חוזה הביטוח. אך גם זו לא יכולה לה.

16.  השופטים  אינם בקיאים בתקנות הביטוח ובחוזרים הרבים  של המפקח על הביטוח. מצב המוביל את בית המשפט לחתירה לפשרה במקום פסיקה אמיצה.

17.  חתירה לפשרות במקום בירור קצר ומקצועי.

18.  פסיקה לא אחידה – כל שופט מפרש אחרת "אבדן כושר עבודה".

 

סוכני הביטוח

19.  סוכני הביטוח, ללא ידיעתם ובתום לב,  הינם חלק ממערכת הפוגעת בזכויות המבוטחים. הם  מתבקשים לבשר  ללקוח על העדר הכיסוי הביטוחי  אך אם ינסו לערער על החלטות חברת הביטוח  לא יזכו לאוזן קשבת.

20.  הכשרה מעוותת של סוכני הביטוח ועובדי חברת הביטוח. ( אנפורמציה חלקית ).

 

 

אז מה עושים?

 

21.  הקמת בתי דין לביטוח – שופטים שיתמחו בענפי הביטוח .

22.  דרוג חברות ביטוח לפי תוצאות תביעות.

23.  עמלות סוכנים בלתי תלויות בסוג התוכנית.

א … כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי, בְּקֶרֶן בֶּן-שָׁמֶן. ב וַיְעַזְּקֵהוּ וַיְסַקְּלֵהוּ, וַיִּטָּעֵהוּ שֹׂרֵק, וַיִּבֶן מִגְדָּל בְּתוֹכוֹ, וְגַם-יֶקֶב חָצֵב בּוֹ; וַיְקַו לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים, וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים. ג וְעַתָּה יוֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם, וְאִישׁ יְהוּדָה–שִׁפְטוּ-נָא, בֵּינִי וּבֵין כַּרְמִי. דמַה-לַּעֲשׂוֹת עוֹד לְכַרְמִי, וְלֹא עָשִׂיתִי בּוֹ: מַדּוּעַ קִוֵּיתִי לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים, וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים. ה וְעַתָּה אוֹדִיעָה-נָּא אֶתְכֶם, אֵת אֲשֶׁר-אֲנִי עֹשֶׂה לְכַרְמִי: הָסֵר מְשׂוּכָּתוֹ וְהָיָה לְבָעֵר, פָּרֹץ גְּדֵרוֹ וְהָיָה לְמִרְמָס. ו וַאֲשִׁיתֵהוּ בָתָה, לֹא יִזָּמֵר וְלֹא יֵעָדֵר, וְעָלָה שָׁמִיר, וָשָׁיִת; וְעַל הֶעָבִים אֲצַוֶּה, מֵהַמְטִיר עָלָיו מָטָר. ז כִּי כֶרֶם יְהוָה צְבָאוֹת, בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְאִישׁ יְהוּדָה, נְטַע שַׁעֲשׁוּעָיו; וַיְקַו לְמִשְׁפָּט וְהִנֵּה מִשְׂפָּח, לִצְדָקָה וְהִנֵּה צְעָקָה.

משל הכרם – ישעיהו פרק ה' פסוקים א'-ו'.

 

דילוג לתוכן