של מי הרשלנות? של הסוכן או של חברת הביטוח?

חברות הביטוח משיתות על סוכן הביטוח את  ביצוע המטלות שבאחריותן אך במקרה של תקלה מגישות תביעה משפטית נגד הסוכן.

משה, איש עסקים, מבוטח בחברת ביטוח X  באמצעות  חן הסוכן  במכלול ביטוחים עסקיים ואישיים, משה משלם את ביטוחיו באמצעות הוראת קבע .

במחצית שנת 2015 פנה חן הסוכן למשה והציע לו לרכוש ביטוח תאונות אישיות לו לאשתו ולשלוש ילדיו. משה הסכים וחן שולף בו במקום לפטופ וממלא את כל הפרטים, לוחץ "send"  ומבשר למשה: חסל סדר ניירת. אני סוכן של הדור החדש , בצעתי לך ביטוח online   ומעתה אתה וכל משפחתך  מבוטחים בביטוח תאונות אישיות הכולל כך וכך…"

שלושה חודשים אח"כ, העסק עולה באש ומשה נכווה באופן קשה מאוד.

חן  הסוכן מגלה אמפטיה רבה למשה לקוחו הטוב וגאה על שהשכיל לערוך לו  ביטוח תאונות אישיות מבעוד מועד.

אלא שלא חלפו ימים ספורים והסתבר לחן שאין בחברת הביטוח כל פוליסה לביטוח תאונות אישיות לא למשה ולא למשפחתו. חן אינו מתרגש הוא משוכנע שמדובר בעניין טכני פעוט שיתברר במהרה ויבוא על תיקונו.

אלא שבחברת הביטוח מאוד לא אהבו את העובדה שהם עומדים לשלם למשה את תגמולי הביטוח : "הלקוח שלך לא חתם על הצעת הביטוח מעל  גבי מסך הלפטופ ולכן הביטוח לא בוצע" הודיעו לחן בחברת הביטוח "לא היה ביטוח ולא יהיה ביטוח" פסקו.

לא עזרו תחינותיו של חן והסבריו שלא היה  מיומן מספיק כשמילא את פרטי  ההצעה ע"ג הלפטופ.

כאן יוער כי, עריכת חוזי ביטוח באמצעים דיגיטליים ע"י סוכני הביטוח זו שיטה חדשה שהונהגה רק לאחרונה כדי לחסוך עלויות תפעול לחברת הביטוח.

בצר לו, מודיע חן למשה השרוף כי חברת הביטוח  מסרבת להכיר בתאונה ומכחישה כל אחריות. "זו אמנם טעות שלי" הוא מודה לא חתמתם ואין ביטוח.
זה היה סיפור המעשה .

דילמת סוכן הביטוח

בפני חן הסוכן עומדות שתי אפשרויות:

אפשרות א' : להיות הגון כלפי המבוטח, להודות בפניו כי טעה כשלא החתים אותו על גבי מסך המחשב . המשמעות :  להיחשף לתביעה הן מצד הלקוח בשל רשלנותו  והן בתביעת שיבוב מצד חברת הביטוח  . שהרי זו תמצא חייבת כלפי המבוטח מתוקף  סעיף 33  לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 (להלן: "החוק") :

(א) לענין המשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה הביטוח ולענין כריתת החוזה, יראו את סוכן הביטוח כשלוחו של המבטח, זולת אם פעל כשלוחו של המבוטח לפי דרישתו בכתב.

(ב) לענין חובת הגילוי בכריתת חוזה הביטוח, יראו את ידיעת סוכן הביטוח לגבי העובדות הנכונות של ענין מהותי כידיעת המבטח.

אפשרות ב' : לא להודות בטעות. להסתיר מידע מהמבוטח ולהכחיש כי הודיע לו כי הוא מכוסה (הכחשה חוקית במסגרת כתב הגנה) ובכך יגדלו סיכויו להציל את עורו. מחירה של התנערות הסוכן מאחריותו-  פגיעה בזכותו הבסיסיות של המבוטח לתגמול על פי תנאי הפוליסה שרכש.

אין עוררין שכל אחת מהאפשרויות גרועה.

חברות הביטוח עוקפות חוק הביטוח

גם חברות הביטוח מאוד לא אוהבות את סעיף 33 (א) לחוק  ומנסות לעקוף אותו בדרכים שונות .

הסכמים שבין סוכן ביטוח לחברת הביטוח

חברות הביטוח קבלו רוח גבית מרשות הפיקוח על הביטוח באוצר שפרסמה  חוזר  שנוי במחלוקת משפטית  כי בהליכי ההצטרפות לביטוח, האחריות חלה על סוכן הביטוח וחברת הביטוח ביחד ולחוד, קביעה העומדת בסתירה לסעיף  33 א' לחוק חוזה הביטוח  כאמור, הרשות מעודדת את חברות הביטוח לתבוע את סוכן הביטוח שלה אם ע"י הודעת צד שלישי נגדו או הגשת תביעה עצמאית.

חברות  הביטוח מגדילות לעשות ומארגנות לעצמן אבטחה כפולה,  ע"י  הסכם פרטניים בינם לבין סוכן הביטוח שלהם. בהסכם הם מטילות עליו את מלא האחריות  בכל תקלה אפשרית מצידו.

להלן דוגמאות מתוך הסכם שבין הסוכן לחברת הביטוח:

1. הסוכן מצהיר כי ידוע לו כי במדה ויחרוג מההרשאות ו/או הסמכויות, נוהלי החברה, ו/או ההוראות בין במתכוון ובין אם בשוגג, ו/ או בהצגת מצג מטעה למבוטח, או למבוטח העתידי,  יישא הסוכן בכל ההוצאות והחבויות מכל מין וסוג שהוא  שנבעו מפעולות אלה".  במקרה של חן הסוכן – אין עוררין כי היתה כאן שגגה.

"הסוכן מתחייב  להודיע לחברה על כל עובדה ו/או ידיעה מהותית הקשורה למי מהמבוטחים העלולה להשפיע לרעה על התחייבויותיה ואחריותה של  החברה.

סעיף זה מעלה תהיות רבות. מהי עובדה מהותית ? האם כל עובדה מהותית יכולה להיחזות ע"י הסוכן? האם  עובד החברה שהוא חתם שכיר מודע לכל "עובדה מהותית"? כיצד נבחנת עובדה מהותית בדיעבד?

3.  " הטיפול בתביעות  מבוטחים בגין אירועי ביטוח יטופלו באופן בלעדי ע"י החברה". כאן נדרש הסוכן להתחייבות  העומדת בסתירה לדי או איי שלו.  התחייבות הנוגדת את צפיותיו של המבוטח שבשעת מבחן יעמוד לצידו וידריך אותו מהן זכויותיו. בפועל , רוב התביעות המתנהלות  במסגרת חברת הביטוח נסגרות תוך מעורבות פעילה של סוכן הביטוח.  מעורבות סוכן הביטוח בניהול התביעה תורמת למהלכה התקין וחוסכת לצדדים הוצאות רבות.

היפוך השליחות ע"י הטעיית מבוטחים ( וסוכנים )
4. כאמור, בירירת המחדל שנקבעה בחוק היא שסוכן הביטוח הינו שלוח של חברת הביטוח. זה טוב למבוטח ומכאן שזה רע לחברת הביטוח. קיימות חברות ביטוח המטעות הן את המבוטחים והן את סוכני ביטוח ע"י מהלך טכני "תמים" הגורם להיפוך השליחות לפיו סוכן הביטוח על פי "בקשת" המבוטח כביכול לא יהיה שלוחה של המבטחת אלא שלוח של המבוטח. זה קורה כשכורכים יחדיו את ההצהרה הכללית של המבוטח החותם על טופס ההצטרפות לבטוח ומשחילים בהיחבא  בקשה מטעמו  למינויו של הסוכן כשלוח של המבוטח .
חברת הביטוח נסמכת על האמור בסיפא של סעיף 33 א לחוק: זולת אם פעל כשלוחו של המבוטח לפי דרישתו בכתב.

המשמעות – אובדן הכיס העמוק של חברת הביטוח  במקרה של תביעת ביטוח וחשיפת הסוכן לתביעה מאת המבוטח.

ההשלכה – הסעיף מעודד את התנערות הסוכן מאחריות כלפי המבוטח ופגיעה במבוטח.

מסקנות והמלצות להגנת ציבור המבוטחים:

1. יש לתקן את חוק חוזה הביטוח כך שיאסור על חברת הביטוח  לשובב את נזקיה מסוכן הביטוח  במקרה שגגה בתום לב של הסוכן.
2. הגדרה מחודשת ומפורטת של תפקיד הסוכן וסמכויותיו בעת הגשת תביעה.
   מינוי הסוכן כשלוח המבוטח  יתאפשר רק לארגונים ותאגידים הנעזרים ביועץ ביטוח.
3. ובמקרה זה, יערך מסמך נפרד מהצעת הביטוח למינוי הסוכן והמפרט את משמעויות המינוי.
   ביטול חובת הסוכן להודיע "על כל עובדה מהותית" וצמצומה לחובת הודעת עובדה שנמסרה לו מאת המבוטח לצורך העברתה לחברת הביטוח.
4. על האוצר לבטל את ההוראה בחוזר הצטרפות לתכנית ביטוח המטילה אחריות מוגברת על סוכני ביטוח.
   ועד אז…

במצב הקיים היום בו ניחתים על סוכן הביטוח מבול של תקנות מחייבות מצד הרגולטור ומול ניכור מוחלט מצד חברות הביטוח יחידי סגולה בלבד עומדים במלא הדרישות ואינם חשופים לתביעה.

מאת:

ישראל זר אביב, עו"ד CLU

מתוך הרצאה שנשאתי בפני חברי  סוכני הביטוח בכנס אלמנטר שיערך בספטמבר 2016.

כותב המאמר עסק כארבעים שנה בביטוח כסוכן ומזה כחמש שנים מנהל משרד עורכי דין המתמחה בייצוג לקוחות וסוכני ביטוח מול חברות ביטוח.