תקנות הבטיחות נועדו לשמור על בטיחותו של העובד באתר הבניה, ולא משנה כלל האם הוא פועל בניה שכיר או קבלן עצמאי. לאחרונה, בית המשפט העליון [תיק ע"א 1062/15 (פסק דין מיום 10.05.2016)] חיזק והרחיב את האחריות המשפטית לפיצוי וקבע כי הקבלן הראשי הוא שאחראי לפיצוי בשל תאונה באתר בניה – כלפי קבלן משנה שעבד באתר ונפל מפיגום. קביעת בית המשפט העליון ייחודית בכך שלא משנה מה היו יחסי המרות/עבודה במישור החוזי בין הקבלן הראשי ובין הפועל שנפגע.

בית המשפט העליון חזר והדגיש בפסיקתו ההגדרה של "עובד" לצרכים נזיקיים הינה "מבחן השליטה" כפי שמוגדר בפקודת הנזיקין (ס' 2 לפקודה) – בשונה מהגדרת אותו עובד ממש ע"י בתי הדין לעבודה:

"מעביד – מי שיש לו… שליטה גמורה על הדרך שבה אדם אחר מבצע עבודה בשבילו; עובד – מי שעבודתו נתונה לשליטה כאמור"

בית המשפט קבע כי בהתקיים מבחן השליטה, הרי שגם במתכונת עבודה של קבלנות משנה, הקבלן הראשי (בעל השליטה) יראה כאחראי מבחינה נזיקית (אפילו שלצרכים אחרים, בבית הדין לעבודה לדוגמא, בעל השליטה לא יהיה המעביד) לבריאותם של הפועלים באתר ולאכיפת תקנות הבטיחות בעבודה על כלל הפועלים ועל כלל קבלני המשנה.

כך, ידעו להם העובדים באתרי הבניה – מפועל פשוט ועד לקבלן החשמל – כי האחריות הכוללת במקרה של תאונות עבודה באתר הבניה תחול על הקבלן הראשי, "המעסיק" כהגדרתו לעיל.

לסיכום, ובתקווה כי לא יהיה בכך צורך – אם נפגעתם, פנו לייעוץ משפטי!